אֵין מַרְכִּיבִין דְּקָלִים מִפְּנֵי שֶׁהִיא עֲבוֹדָה. שֶׁלֹּא תֹאמַר הוֹאִיל וְהֲוָה רוֹבָהּ שָׁרֵי לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
א''כ שדי הוא צ''ל. מתוך שהוא גדול הוא משיר פירותיו ומרכיבין אותו באילן דקל אחר שלא ישיר ומהו דתימא דזהו מותר הוא שהרי אין כאן אלא לשמור ולא להחזיקו לפום כן צריך מימר אסור דאפ''ה הואיל והוא עושה התיקון על ידי הרכבה והרכבה עבודה היא:
אין מרכיבין דקלים. בשביעית מפני שהיא עבודה:
שלא תאמר. כלומר וכי תימא מאי קמ''ל פשיטא דהרכבה עבודה הואי הלכך מתרץ לה דהא קמ''ל שלא תאמר הואיל והוא רובה שרי הוא מתוך שהדקל גדול הוא ואינה ניכרת ההרכבה בו כל כך:
תַּנֵּי אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר מְבַדִּין בְּחֻרְשִׁין וְגוֹמֵם הָאָרֶץ וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקּוֹץ בְּקַרְדוֹם. אֵין בּוֹדְקִין אֶת הַזְּרָעִים בָּאֲדָמָה בֶּעָצִיץ אֲבָל בּוֹדְקִין אוֹתוֹ בִּגְלָלִים בֶּעָצִיץ. וְשׁוֹרִין אוֹתָן בַּשְּׁבִיעִית לְמוֹצָאֵי שְׁבִיעִית וּמְקַייְמִין אֶת הָאַלּוֹוִי בְּרֹאשׁ הַגַּג וְלֹא מַשְׁקִין אוֹתָן. 11b אֵין תּוֹלִין תּוֹבִין בִּתְאֵינִים. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה מַייְתֵי יִיחוּר דִּתְאֵינָה שְׂטַר וְתָלֵי בָהּ וְאָמַר לָהּ הָדָא עָֽבְדָה וְאַתּ לֵית אַתְּ עָֽבְדָה. וְלֹא כֵן תַּנֵּי אִילָן שֶׁהוּא מְנַבֵּל פֵּירוֹתָיו סוֹקְרִין אוֹתוֹ בְסִיקְרָא וּמַטְעוֹנִין אוֹתוֹ אֲבָנַים וּמְבַהֲתִין לֵיהּ דְּיַעֲבוֹד. אָֽמְרֵי תַמָּן דְּלָא יַתִּיר פֵּירוֹתָיו. בְּרַם הָכָא דְּיַעֲבִיד לְכַתְּחִילָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
תני. שם. אבא שאול אומר מגררין בחרשים וגומם מעם הארץ. עצים שבחורשין מגררין אותן וגוממין מעל הארץ. ובלבד שלא יקוץ בקרדום. כדרך שעושין בשאר שני שבוע:
אין בודקין את הזרעים באדמה בעציץ. מפני שכן דרך לזרוע בעציץ מלא אדמה ונראה כזורע בשביעית אבל בודקין אותן בגללים בעציץ שאין דרך לזרוע בעציץ מלא גללים:
ומקיימין את האלויי בראש הגג. אלויי מין פרי הוא. כמו כאלה וכאלון ובפי''ז דכלים הרימון האלון והאגוז שחקקום התינוקות. דרך להטמינו בעפר בראש הגג לקיימו וקמ''ל דאין זה עבודה אבל אין משקין אותו שיתגדל ביותר:
אין תולין תוכין בתאנה. תוספתא היא (בפ''ק) והתם גריס תחובין והיינו הך וכך הוא כתוב שם תאנה שנתקלפה אין טחין חותה בטיט מפני שהיא מלאכתה אין תולין תחובין בתאנה ומפרש ואזיל מהו זה:
כיצד הוא עושה מייתי יחור דתאנה שטר ותלי בה. שטר ממרח הוא. וימרחו על השחין ויחי תרגומו וישטרו על שיחנא ויתסי. כלומר אע''פ שאינו ממרח בטיט לאילן עצמו אלא שמביא יחור של תאנה וממחה ותוחב ותולה בו אפילו כן כעבודה היא שמתוך כך נתחזק האילן:
ואמרי עלה. כלומר דאיכא דפרכי עלה. הדא עבודה ואית לית את עבודה בתמיה. לזה את מחשב לה לעבודה ואית כה''ג דלית את מחשב עבודה כדמסיק הקושיא דהא לא כן תני התם בתוספתא:
אילן שמנבל פירותיו שפירותיו נובלין ונושרין ממנו סוקרין אותו בסקרא ומטעינין אותו אבנים ומבהת ליה דיעבד כלומר שמכחישין ומתישין אותו בשביל שיעשו פירות וכדמסיים שם ואין חוששין לא משום שביעית ולא משום דרכי האמורי אלמא דכל כה''ג לא הוי כעבודה בשביעית:
אמרי שאני תמן דאינו עושה אלא דלא יתן ממנו פירותיו. כלומר שלא ינשרו ממנו וכה''ג מותר בשביעית דלא הוי אלא לנטורי בעלמא ברם הכא דיעביד בתחלה. שהוא גורם שיתחזק האילן ויעשה פירות בתחלה וכל אברויי אילנא אסור בשביעית:
ושורין אותן בשביעית. שיהיו יפין לזריעה למוצאי שביעית דאין זה עבודה:
מִשְּׁלֹשָׁה וְעַד תִשְׁעָה הִיא מַתְנִיתָא.
Pnei Moshe (non traduit)
מג' ועד תשעה היא מתני'. אהא דקתני המחליק ג' זה בצד זה קאי וקאמר דמג' ועד ט' מיירי כלומר שאם יש שם מג' אילנות ועד ט' כשנוטל מהן ג' זה בצד זה נקרא מחליק ומודים ב''ה עד שיגום:
משנה: הַמְּזַנֵּב בַּגְּפָנִים וְהַקּוֹצֵץ בַּקָּנִים רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי אוֹמֵר יַרְחִיק טֶפַח וְרִבִּי עְקִיבָה אוֹמֵר קוֹצֵץ כְּדַרְכּוֹ בְקָֽרְדוֹם בְּמַגָּל וּבִמְגֵּירָה וּבְכָל מַה שֶׁיִּרְצֶה. אִילָן שֶׁנִּפְשַׁח קוֹשְׁרִין אוֹתוֹ בַּשְּׁבִיעִית. לֹא שֶׁיַּעֲלֶה אֶלָּא שֶׁלֹּא יוֹסִיף.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית משום דכל זמן שאינן ראוין לאכילה אסור לקוץ ולאכול שהרי הוא מפסידן ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:
המזנב בגפנים. שמקטע זנבות ענפי הגפנים:
ירחיק טפח. מן הגפן עצמו ובקנים ירחיק טפח משורש הקנה שלא יהא נראה כעבודה:
ר''ע אומר קוצץ כדרכו בקרדום במגל. והוא חרמש או במגירה ובכל מה שירצה מותר כל זמן שאינו מתכוין אלא לעצים והלכה כר''ע:
אילן שנפשח. שנבקע. וישסף תרגומו ופשח. קושרין אותו בשביעית ולא שיעלה שיתחברו בקועיו ויהיה נדבק ונקשר אלא שלא יוסיף להתבקע יותר:
הפגי'. פגי תאנה כדכתיב התאנה חנטה פגיה:
משיזריחו. כשיתחיל המים והלחלוחית להכנס בתוכן דרכן להבהיק ולהיות נראות חלק וזהו משיזריחו:
אוכל בהן פתו בשדה. אבל לא יכניסם בתוך ביתו כדדריש בגמ' דכתיב כל תבואתה לאכול וכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה בענין שתי תבואות הכתוב מדבר אחת מענין השדה ואחת שמותר לו לאכול בבית והיינו כשנתבשלו כדקתני בסיפא:
בחילו. מל' וגם נפשם בחלה בי. כלומר שהתחילו להתגדל ולהתבשל:
וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע. משביחלו חייבין במעשרות כדתנן לקמן (בפ''ק דמעשרות) התאנים משיבחילו:
הבוסר. ענבים שלא נתבשלו:
משהביא מים. בתוכו וכשסוחטן מוציא מים:
הבאיש. שנתבשלו והגיעו לכלל שיקראו באשה ושהגרעינים נראין מבחוץ:
הלכה: הַמַּבְקִיעַ בַּזַּית כו'. תַּנֵּי הַקּוֹצֵץ בַּקָּנִים רִבִּי יוּדָה אוֹמֵר מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְקוֹץ יִתּוֹק. לְתוֹק יִקּוֹץ. וּמַגְבִּיהַּ טֶפַח וְקוֹצֵץ. הַקּוֹצֵץ בַּקּוֹרוֹת לֹא יְהֵא מַחֲלִיק וּמַדְרִיג מַדְרִיג וּמַחֲלִיק. אֶלָּא מִתְכַּוֵין שֶׁתְּהֵא קִיצָצָן שָׁוָה. תַּנֵּי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְהַחֲלִיק יַדְרִיג. לִדְרֹג יַחֲלִיק וְגוֹמֵם עִם הָאָרֶץ. וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִקּוֹץ בְּקוֹרְדוֹם.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בתוספתא (פ''ג) והתם גריס לדברי רבי יהודה במקום דגריס הכא רשב''ג לקמן ורשב''ג במקום רבי יהודה כאן:
מקום שנהגו לקוץ יתוק. מל' ננתקה את מוסרותימו ובתוספתא גריס לתוך מל' עמוד התוך כלומר שיקוץ באמצע שלא יעשה כדרך שעושין בשאר השנים:
הקוצץ בקורת. שקמה לא יהא מחליק ומדריג מדריג ומחליק כלומר כדרך שעושין בקציצת קורות מן האילן שעושין כמו מדריגות מדריגות וחולקין אותן שיהיו חלקין. ובתוספתא גריס ה''ז לא יחליק ולא ידריג אלא מתכוין כדי שתהא קציצתן שוה:
גמ' מהו ביחלו חיתה. כלומר שנתבשל' מעט ונראית גדולה כמה דתימר וכו':
רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כְבֵית שַׁמַּאי. וְרִבִּי עֲקִיבָה כְבֵית הִלֵּל. וְכֵן אֲתִינָן מַתְנֵי רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי כְבֵית שַׁמַּאי וְרִבִּי עֲקִיבָה כְבֵית הִלֵּל. אֶלָּא רִבִּי יוֹסֵי הַגָּלִילִי חָשׁ לַעֲבוֹדַת הָאָרֶץ.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוסי הגלילי כב''ש. קס''ד דטעמא דר''י הגלילי במתני' דבעי שינוי כדסברי ב''ש בפ' דלקמן גבי בצלים הקיצונים דעוקרין אותן במארופות של עץ וב''ה אומרים בקרדומות של מתכת ור''ע דקאמר הכא קוצץ כדרכו בקרדום וכו' כב''ה:
וכן אתינן מתני' וכו'. בתמיה וכי כאן בא להשמיענו לזה הא ידעינן דר''י הגלילי מתלמידי ב''ש כב''ש ס''ל ור''ע הוא מתלמידי ב''ה אלא הכא טעמא אחרינא איכא דריה''ג חשש שלא יהא נראה כעבודת הארץ ור''ע אין חושש לכך מכיון שהוא כורתן לעצים:
משנה: מֵאֵימָתַי אוֹכְלִין פֵּירוֹת הָאִילָן בַּשְּׁבִיעִית. הַפַּגִּים מִשְּׁהִזְרִיחוּ אוֹכֶל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה. בִּיחִילוּ כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְכֵן כְּיוֹצֵא בָּהֶן בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת. הַבּוֹסֶר מִשֶׁהֵבִיא מַיִם אוֹכֶל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה הִבְאִישׁ כּוֹנֵס לְתוֹךְ בֵּיתוֹ וְכֵן כְּיוֹצֵא בּוֹ בִּשְׁאָר שְׁנֵי שָׁבוּעַ חַייָבִין בְּמַעְשְׂרוֹת.
Pnei Moshe (non traduit)
מתני' מאימתי אוכלין פירות האילן בשביעית משום דכל זמן שאינן ראוין לאכילה אסור לקוץ ולאכול שהרי הוא מפסידן ורחמנא אמר לאכלה ולא להפסד:
המזנב בגפנים. שמקטע זנבות ענפי הגפנים:
ירחיק טפח. מן הגפן עצמו ובקנים ירחיק טפח משורש הקנה שלא יהא נראה כעבודה:
ר''ע אומר קוצץ כדרכו בקרדום במגל. והוא חרמש או במגירה ובכל מה שירצה מותר כל זמן שאינו מתכוין אלא לעצים והלכה כר''ע:
אילן שנפשח. שנבקע. וישסף תרגומו ופשח. קושרין אותו בשביעית ולא שיעלה שיתחברו בקועיו ויהיה נדבק ונקשר אלא שלא יוסיף להתבקע יותר:
הפגי'. פגי תאנה כדכתיב התאנה חנטה פגיה:
משיזריחו. כשיתחיל המים והלחלוחית להכנס בתוכן דרכן להבהיק ולהיות נראות חלק וזהו משיזריחו:
אוכל בהן פתו בשדה. אבל לא יכניסם בתוך ביתו כדדריש בגמ' דכתיב כל תבואתה לאכול וכתיב מן השדה תאכלו את תבואתה בענין שתי תבואות הכתוב מדבר אחת מענין השדה ואחת שמותר לו לאכול בבית והיינו כשנתבשלו כדקתני בסיפא:
בחילו. מל' וגם נפשם בחלה בי. כלומר שהתחילו להתגדל ולהתבשל:
וכן כיוצא בו בשאר שני שבוע. משביחלו חייבין במעשרות כדתנן לקמן (בפ''ק דמעשרות) התאנים משיבחילו:
הבוסר. ענבים שלא נתבשלו:
משהביא מים. בתוכו וכשסוחטן מוציא מים:
הבאיש. שנתבשלו והגיעו לכלל שיקראו באשה ושהגרעינים נראין מבחוץ:
הלכה: הַמְּזַנֵּב בַּגְּפָנִים כו'. מַהוּ בִּיחִילוּ רִבִּי חִייָא בַּר בָּא אָמַר חַייָתָה כְּמַה דְּתֵימַר וְגַם נַפְשָׁם בָּחֲלָה בִי.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' תני. בתוספתא (פ''ג) והתם גריס לדברי רבי יהודה במקום דגריס הכא רשב''ג לקמן ורשב''ג במקום רבי יהודה כאן:
מקום שנהגו לקוץ יתוק. מל' ננתקה את מוסרותימו ובתוספתא גריס לתוך מל' עמוד התוך כלומר שיקוץ באמצע שלא יעשה כדרך שעושין בשאר השנים:
הקוצץ בקורת. שקמה לא יהא מחליק ומדריג מדריג ומחליק כלומר כדרך שעושין בקציצת קורות מן האילן שעושין כמו מדריגות מדריגות וחולקין אותן שיהיו חלקין. ובתוספתא גריס ה''ז לא יחליק ולא ידריג אלא מתכוין כדי שתהא קציצתן שוה:
גמ' מהו ביחלו חיתה. כלומר שנתבשל' מעט ונראית גדולה כמה דתימר וכו':
הַבּוֹסֶר מִשֶּׁהֵבִיא מַיִם כו'. גַּבֵּי בּוֹסֵר מַה אִית לָךְ אָמַר. אָמַר רִבִּי אָבוּן שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַקִּיהוֹת אוֹכְלוֹת אוֹתוֹ.
Pnei Moshe (non traduit)
גבי בוסר מה אית לך מימר. כלומר מ''ט דקתני במתני' אוכל בו פתו וכי ראוי לאכילה הוא וקאמר ר' אבון אין שכן דרך הקיהות אוכלות אותו כלומר אלו שאוהבין לאכול מידי דאית ביה קיוהא ואוכלין פתן עמו:
מֵאֵימָתַי אוֹכְלִין פֵּירוֹת כו'. קוּר וכִפָּנִיּוֹת הֲרֵי הֵן כְּעֵץ וְכֵן אָנוּ אוֹמְרִים וְעֵץ אָסוּר לְשׁוֹלְקוֹ אֶלָּא בְּגִין דִּקְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלָיו לְפוּם כֵּן צָרִיךְ מֵימַר אָסוּר.
Pnei Moshe (non traduit)
קור וכפניות הרי הן כעץ. ובתוספתא שם גריס בקור וכפניות מותר. ונראה שחסר כאן הסיפא דתוספתא וצ''ל כדהתם והיינו דמדייק דמדקתני מותר וקשה מאי קמ''ל הלא קור כעץ הוא וכן אנו אומרין ועץ אסור לשלקו בתמיה. אלא ש''מ בגין דקדושת שביעית חלה עליו לפום כן צריך מימר מותר כצ''ל כמו שהוא בתוספתא ומיהת מסייעא לן דקדושת שביעית חלה עליו ומאכל אדם הוא לפי שלפעמים בני אדם אוכלין אותו:
הַקּוּר כְּעֵץ לְכָל דָּבָר אֶלָּא שֶׁהוּא נִלְקָח בְּכֶסֶף מַעֲשֵׂר וְכַפּוֹנִיּוֹת לְאוֹכְלִין נִפְטָרוֹת מִן הַמַּעְשְׂרוֹת. דָּרַשּׁ רִבִּי יוּדָה בַּר פָּזִי בְּבֵית מִדְּרָשָׁא הַקּוּר אֵין קְדוּשַׁת שְׁבִיעִית חָלָה עָלַיו. וְרִבִּי יוֹסֵה מְפַקְּדִין עַל שׁוֹאֲלַייָא וְאָֽמְרִין לוֹן מִן לְכוֹן מֵימַר כֵּן. וַהֲווֹן אָֽמְרִין הוּא אָמַר לוֹן רִבִּי יוֹסֵה מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רִבִּי יוּדָה בֶּן פָּזִי וּמְסַייְעָה לָן דְּתַנֵי הַפַּגִּין שֶׁל שְׁבִיעִית אֵין שׁוֹלְקִין אוֹתָן וּבִמְסוּייָפוֹת מוּתָּר מִפְּנֵי שֶׁהִיא מְלָאכְתָן.
Pnei Moshe (non traduit)
הקור וכו'. סיפא דמתני' בעוקצין שם והוא עץ רך הנוסף בסביבות הדקל בכל שנה ואוכלין אותו כשהוא רך:
כעץ לכל דבר. ואינו מטמא טומאת אוכלין אלא שהוא נלקח בכסף מעשר דגידולי קרקע הוא:
כפניות. תמרים שלא בשלו כל צרכן:
לאוכלין. לענין טומאת אוכלין כאוכלין הן ופטורות מן המעשרות:
ור' יוסי מפקדין על שואלייה. על השואלים אותו היה מצוה עליהם שינהגו בו קדושת שביעית והיה אומר להם מי הוא זה שאמר לכם כן שלא יהא שביעית חלה עליו שאתם מסתפקים ושואלין על כך ואמרו לו הוא ר' יודה בר פזי שדרש כן:
א''ל ר' יוסי. אל תחושו לו דמתנית' פליגא עליה ומסייעה לן דקדושת שביעית חלה עליו:
דתני. בתוספתא (פ''ג):
אין שולקין אותן. כחומרי מאכל בהמה שאין שולקין אותן בשביעית:
ובמסויפות. של סוף הקיץ מותר מפני שהוא מלאכתן שכן דרכן לאכלן ע''י שליקה וכמאכל אדם הן ומותר לשולקן:
תַּמָּן תַּנִּינָן הַפַּגִּין וְהַבּוֹסֶר רִבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִטָּמֵא טוּמְאַת אוֹכְלִין. רִבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי אוֹמֵר מִשֶּׁיָּבוֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת. תַּנֵי כָּאן מִיַּד וְלֵית כָּאן מִיַּד. רִבִּי חֲנַנְיָה בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּפַגֵּי תְאֵינִים הִיא מַתְנִיתָא הָא בִשְׁאָר כָּל הַפַּגִּין אֵינָן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין עַד שֶׁיָּבוֹאוּ לְעוֹנַת הַמַּעְשְׂרוֹת. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה מַתְנִיתִין אָֽמְרָה כֵן הַפַּגִּין מִשְּׁיַּזְרִיחוּ אוֹכֶל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה. רִבִּי פְדָת בְּשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִין בַּשְּׁבִיעִית. הַכֹּל מוֹדִין חֲבֵרַייָא אָֽמְרִין שֶׁאֵינָן מִטַּמְּאִין טוּמְאַת אוֹכְלִין.
Pnei Moshe (non traduit)
הכל מודין. כלומר לענין מאי הכל מודין:
חברייא אמרין שאין מטמאין טומאת אוכלין. כלומר בשביעית הכל מודין שאין מטמאין טומאת אוכלין מקודם שיבואו לשיעורא דמתני' משיזריחו דבשביעית בעינן שיהו מיהת ראוין לאכילה כ''ד וכן לענין טומאה לאו אוכלין נינהו בשביעית עד שיגיעו לשיעור שיכול לאוכלן בשדה מיהת אבל מתני' דעוקצין פלוגתייהו בשאר השנים ואיכא למימר דלר''ע בין פגי תאנה ובין שאר כל הפגין מטמאין טומאת אוכלין אע''פ שלא הגיעו לשיעורא דמתני' דהכא:
ור' פדת בשם ר' יוחנן אומר. דשאני שביעית והכל מודין בשביעית וכדמפרש ואזיל:
מתניתא אמרה כן. מלישנא דמתני' שמענו ג''כ דבפגי תאנה עסקינן דקתני משיזריחו ודרך פגי תאנה הוא כן ואז הן ראוין לאכול בהן פתו בשדה ומתני' דעוקצין נמי בהכי מיירי ושמעינן נמי דמקודם לכן לאו אוכל נינהו וכן בשאר כל הפגין דלא שייך בהן האי שיעורא לאו אוכלין נינהו עד שיבואו לעונת המעשרות:
אבל בשאר כל הפגין. דכל פירות שלא נתבשלו נקראין פגין אף ר''ע מודה שאינן מטמאין טומאת אוכלין עד שיבואו לעונת המעשרות האמורה בהן:
בפגי תאנה היא מתניתא. כלומר ר''ל מפרש למתני' דעוקצין דבפגי תאנה מיירי ובהו פליג ר''ע וקסבר דמטמאין טומאת אוכלין הואיל ונקראין אוכלין לענין שביעית וא''כ שיעורא דידהו לענין טומאה כדתנינן הכא בשביעית:
תני כאן מיד. כלומר דמפרש הא דר''ע מטמא בהן משום טומאת אוכלין תני בהן מיד דאע''פ שלא הגיעו להשיעור דתנינן הכא במתני' מיד הן מטמאין משום אוכלין ופריך ולית כאן מיד הא לא תנינן מיד בהדיא ואמאי לא בעית למימר דצריך שיהא בהן כשיעורא דמתני' ומקודם לאו אוכלין נינהו כלל:
תמן תנינן. בפ''ג דעוקצין:
רִבִּי יוֹסֵה בֶּן חֲנִינָא בָּעֵי פַּגִּין מַהוּ לַעֲשׂוֹת מֵהֶן מָלוּגְמָא מֵאַחַר שֶׁהוּא אוֹכֵל בָּהֶן פִּיתּוֹ בַּשָּׂדֶה יְהֵא אָסוּר. אוֹ מֵאַחַר שֶׁהוּא מַכְנִיסָן לַבַּיִת יְהֵא מוּתָּר.
Pnei Moshe (non traduit)
פגין מהו לעשות מלוגמא. משום דתנינן לקמן ברפ''ח כל האוכלין המיוחדין לאדם אין עושין מהן מלוגמא לרפואה בשביעית דרחמנא אמר לאכלה ולא למלוגמא והלכך בעי מי נימא דמאחר שהוא אוכל בהן פתו בשדה מאכל אדם נקראין ויהא אסור או דילמא מאחר שהוא מכניסן לתוך הבית כלומר לאחר שהוא מכניסן לתוך הבית דווקא ומכיון שהוא צריך להמתין עד שיהו ראוין שהוא מכניסן לתוך הבית יהא מותר למלוגמא דאכתי לאו מיוחד למאכל אדם הן ולא איפשיטא:
12a כְּתִיב וְלִבְהֶמְתְּךָ וְלַחַיָּה אֲשֶׁר בְּאַרְצֶךָ תִּהְיֶה כָל תְּבוּאָתָהּ לֶאֱכֹל. רִבִּי חִייָא בַּר בָּא אָמַר שְׁתֵּי תְּבוּאוֹת אַחַת מִן הַבַּיִת וְאַחַת מִן הַשָּׂדֶה וּכְתִיב מִן הַשָּׂדֶה תֹאכְלוּ אֶת תְּבוּאָתָהּ.
Pnei Moshe (non traduit)
כתיב וכו'. כדפרישית במתני':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source